חינוך מיני איך לדבר על מיניות עם ילדים

האם אתם מאמינים שהאופן בו אנו מכנים את איברי המין של ילדינו משפיע על המיניות שלהם כבוגרים? אין עוד איבר בגוף שאנחנו כהורים נתנו לו כינוי אחר. מרפק זה מרפק, ראש זה ראש ופות/פין זה… "פיפי" או כינוי אחר שסיכוי גבוה שהוא לא חיובי.

גלית, בת 26, נשואה מזה חודשיים, מגיעה לקליניקה בגלל חוסר חשק מיני. היא מאוד אוהבת את בעלה וכשהם עושים סקס היא כן נהנית אבל תמיד מרגישה באיזשהו מקום שזה מלוכלך ומקולקל ליהנות באמת בסקס ובכלל לעשות את זה.  גלית גדלה בבית שבו לא מדברים על מיניות חוץ ממתי שכן. כן מדברים על מיניות בהקשר של שכשהיא יצאה עם ילד מהכיתה בכיתה ו' לסרט אז אמא אמרה לה: "תשמרי על עצמך" ואבא אומר על בנות שהולכות חשוף לטעמו שהן זולות ומקולקלות ואם היא לבשה משהו כזה, זו התגובה שקבלה גם ממנו עליה עם דרישה שתלך להחליף ועוד ועוד. בפגישה הראשונה היא אומרת: "אני לא מבינה למה זה ככה אצלי, זה לא שעברתי טראומה מינית".

גלית יקרה, את צודקת, לא עברת טראומה מינית, עברת טראומות מיניות. רובנו עברנו כ"כ הרבה טראומות סביב המיניות שלנו במשך כ"כ הרבה שנים שזה בלתי נתפס אם באמת חושבים על זה.

אנחנו יצורים מיניים מרגע בואנו לאוויר העולם ולמעשה אם ממש לדייק עוד לפני, בבטן אימנו, וזה הוכח מחקרית בסרטוני אולטרסאונד. מיניות היא הטבע שלנו ויחד עם זאת אנחנו לא מרגישים נח לדבר באמת על סקס. לדבר על המיניות שלנו, על איברי המין שלנו, על הסקרנות שלנו שם, הפחדים שלנו שם, התשוקות שלנו שם, בפתיחות אמיתית, גם לא עם עצמינו. טאבו חברתי.

בהתאמה, איך אנחנו כהורים יכולים לחוש בנח להכיר בסקרנות והיצרים של הילדים הרכים שלנו? ובטח כשהם גדלים לגיל ההתבגרות והלאה, שם זה כבר נהיה מביך מידי לכל הצדדים. בינינו גם זה לא שבאמת מדובר "בשיחה" אחת שתשנה את פני הדברים אולי במקסימום היא תשפר את המצפון. ילדינו הם יצורים מיניים, הם סקרניים לגלות את גופם, את העונג שבו ואנחנו ברב המקרים, מוצפים בפחדים ודאגות סביב זה. בדור של היום, אנחנו הורים נאורים והביה"ס מתקדם, אז היינו בהרצאה על איך לדבר על מיניות עם ילדינו. בהרצאות מהסוג הזה בעיקר מדברים על כך שעלינו להיות עירניים לסכנות שברשת, אילו כלים לתת לילדינו כדי להיזהר ואיך לשמור על גופם ופרטיותם. אלו גם המסרים שהם יקבלו בשיעורי חנוך מיני. יעלו להם שקפים של מחלות מין, ידברו על הריון ועוד ויסבירו להם שמאוד חשוב שישמרו על עצמם מכל אלו. סקס בטוח. מי ישמור עליהם מהצורך של השמירה שלנו? אני שואלת. זה מאוד חשוב לשמור ולהגן, שלא תבינו אותי לא נכון. לא רק זה, זו גם האחריות שלנו כהורים. יחד עם זאת שימו לב מה המסר המרכזי ואולי כמעט היחידי, תשמרו על עצמיכם. סכנה. המיניות שלנו היא סכנה? מה שאנחנו מרגישים זו סכנה? הגוף שלנו הוא סכנה? התשובה האמיתית היא כן, זו בהחלט יכולה להיות סכנה, אבל! זו לא התשובה המלאה. התשובה המלאה היא שהמיניות שלנו היא טבעית וכך נוצרנו, והסקרנות שלנו היא טבעית, והגוף שלנו הוא עונג שלם וחגיגה. את כל החלק הזה אנחנו רובינו לא אומרים. גם לא אמרו לנו. אנחנו מפחדים. אז אנחנו "שומרים".

אז אם נחזור לגלית, היא שומרת על עצמה מהתשוקות שלה כי הן מסוכנות וגורמות לה להרגיש "זולה ומקולקלת" ותמר שומרת על עצמה מזה שיתקרבו אליה ויכנסו לתוכה על יד זה שהיא מפחדת מחדירה וסובלת מכאבים בחדירה – וואגינסמוס ואורי? הוא שומר על עצמו ממיניות על ידי זה שיש לו בעיות בזקפה שלא מאפשרות לקיים יחסי מין, חרדת ביצוע, אז הוא פשוט נמנע מקשרים ובכלל אנחנו ממש טובים בלשמור על עצמינו בעיקר מלהרגיש את עצמינו על כל מי שהיננו.

שלא יהיה לכם ספק, סקרנות וצורך מקבלים מענה בכל מקרה. אז הם מקבלים מענה מהפורנו וממה שהם קולטים מסביב. מגיל תשע למעשה על פי מחקרים זה מתחיל ואם נשמור ממש חזק אז קצת יותר מאוחר. האם זה מה שאנחנו באמת רוצים לילדינו? אז אולי במקום להתעסק ב"סקס בטוח" נתחיל בתוכנו בינינו לבין עצמינו בלהתאמן על "סקס פתוח". סקס שהוא פתוח לחקירה אמיתית ולשאלות שלנו את עצמינו ומה אנחנו מרגישים שם באמת ואיפה אנחנו חסומים ונבקש תשובות מלאות למיניות שלנו שאולי עד הרגע הזה לא העזנו לשאול כי עסקנו ב "לשמור".