כולנו מתרגזים מידי פעם. מה שבעייתי בזה הוא שכשאנחנו כועסים אנחנו נמצאים במערבולת של רגשות שליליים בלי הרבה פעמים להבין למה כ"כ התעצבנו ובלי באמת לפתור את הכעס הזה בתוך עצמינו. איך זה קשור למיניות אתם שואלים? יש קשר הדוק בין כעסים מודחקים או לא פתורים לבין חוסר חשק מיני בכלל ובעיות בתפקוד המיני בפרט למשל כמו שפיכה מוקדמת או בעיות זקפה, למשל. הכעסים שלנו נועדו לעורר בנו מודעות למה שמפריע לנו כדי שנטפל בזה, הם ממש לא מיותרים או נגדינו ולכן אני מציעה להפוך את המילה UPSET ל SETUP ואסביר על כך בהמשך. יש ארבע סיבות מרכזיות ללמה אנחנו מתעצבנים בד"כ והן יכולות לפעול כמה באותו אירוע או רק אחת. הסיבות הן:
- משהו שרצינו שלא קבל התייחסות או נתקל בהתנגדות
- דברים שחשבנו או הרגשנו ולא אמרנו
- "פצעי עבר" שהתעוררו בסיטואציה עכשיו מסיבה כלשהי.
- ציפיות שלא מומשו
כל פעם שאתם מתעצבנים, אני רוצה שתשאלו את עצמיכם, למה התעצבנתם עכשיו. למעשה עכשיו, עשו עצירה קלה כרגע מהקריאה כדי להיזכר בסיטואציה היום שבה התעצבנתם ולמה התעצבנתם. ואז תשאלו את עצמיכם את השאלות הבאות:
- האם בסיטואציה הזו היה משהו שרציתי והתנגדו לי או לא התייחסו לזה ואם כן, איך זה גרם לי להרגיש ומדוע זה כ"כ עצבן אותי?
- האם תקשרתי את הצרכים/רצונות שלי באופן אותנטי? ואם כן תקשרתי או לא תקשרתי, האם הרגשתי שאנשים ראו והבינו אותי? ואם לא, אז למה לא הבינו אותי לדעתי? איך ציפיתי שיבינו אותי?
- איזה כאב מהעבר זה עורר בי, איזו סיטואציה זה מזכיר לי? איזה פתרון הייתי צריך שיהיה לסיטואציה שהייתה בעבר? ברב המקרים אנחנו לא מודעים לפצעי העבר היות והם נדחקים ללא מודע שלנו ועדיין כן כדאי לשאול את עצמינו את השאלה הזו.
- אילו ציפיות היו לי בסיטואציה, מה ציפיתי שיקרה, מה ציפיתי שיחשבו, שיגידו, שיעשו, ומה אני מצפה מהם עכשיו שיעשו כדי לשפר את המצב והאם זה הוגן או מציאותי אפילו?
ולבסוף תשאלו את עצמיכם עכשיו: מה רציתי מהסיטואציה בכלל, לנצח או להתקרב? אם מצאתם שזו קרבה והבנה שאתם רוצים, אז שאלו את עצמיכם, מה אני מוכן לעשות כדי לשפר את המצב? על מה אני מוכן לוותר כדי להרגיש את הקרבה הזו שאני רוצה.
זכרו, הכעס שלכם, הרגשות שלכם הם מסייעים שלכם, הם באים לעזור לכם לחיות יותר טוב, הם באים לעדכן לכם את המערכת, SETUP, אז תיעזרו בהם נכון ואל תדחיקו או "תתקעו" בהם, תבינו אתכם.