תחושת גועל היא תגובה אנושית בסיסית שמטרתה להגן עלינו מסכנה – אך כשמדובר במיניות, גועל עלול להפוך לחסם עוצמתי שמונע קרבה, עונג והתרחבות. נשים רבות חוות תחושת גועל שמתעוררת בסמוך לעוררות מינית, ובמקרים מסוימים – אף מחליפה אותה. מאמר זה בוחן את התופעה מזוויות שונות: ביולוגית, רגשית, תרבותית וטיפולית. "הגעתי למצב שאני כמעט לא יכולה שהוא יגע בי. ממש. אפילו לא חיבוק או ליטוף של סתם חיבה. הגוף שלי בשניה נאטם ויוצא ממני זעם כלפיו ותחושת בחילה וגועל. לא נעים לי ממנו כ"כ. הוא כזה חמוד ומריח טוב ונראה טוב. זה לא קשור לזה. אני פשוט לא יכולה שהוא יגע בי. אני מיואשת. יש מה לעשות בכלל או שזה אבוד?" הדס משתפת ושואלת בפגישת טיפול מיני אונליין שעשינו. היא אומרת שהיא סקפטית. גועל מיני: ממה הוא נובע?
- גועל כמנגנון הגנה
מנקודת מבט אבולוציונית, גועל התפתח כמנגנון להימנעות ממגע עם מחלות וזיהומים. בהקשר מיני, תחושת גועל עשויה לשקף ניסיון להגן על הגוף והנפש – במיוחד כאשר קיימים זיכרונות טראומטיים, חוויות חדירה לא נעימות, או הקשרים מיניים שלא הרגישו בטוחים.
- גועל עצמי
אצל חלק מהנשים, הגועל אינו מופנה כלפי בן הזוג או המעשה עצמו, אלא פנימה – כלפי הגוף שלהן, או כלפי עצמן בהקשר המיני. גועל כזה עשוי לנבוע מהשפעות תרבותיות, מבושה פנימית או מהפנמה של מסרים שליליים סביב מיניות.
- הקשרים תרבותיים וחברתיים
בחברות רבות, מיניות נשית מלווה בביקורת, שליטה ובושה. נשים גדלות עם מסרים שמיניות "נשית מדי" היא מסוכנת, לא ראויה או מביכה. בתוך הקשר כזה, תגובת גועל עלולה להתעורר באופן כמעט אוטומטי – אפילו כשאין סכנה ממשית. מחקרים עדכניים מספר מחקרים מצביעים על כך שתחושת גועל מתעוררת אצל נשים גם כשהן חוות עוררות מינית פיזיולוגית. הגועל עשוי לבלום את התגובה המינית, להקשות על כניסה למצבים של הנאה ואף לגרום להימנעות ממגע מיני. נשים עם רמות גועל עצמי גבוהות, או כאלה שעברו פגיעה מינית בעבר, נמצאות בסיכון גבוה יותר לחוות קונפליקט בין עוררות לגועל. השפעות קליניות גועל מיני עלול להיות קשור למגוון תופעות קליניות:
- כאבים בחדירה
- קושי בהתמסרות מינית
- חוסר חשק או עוררות חלקית
- תחושת ניתוק מהגוף בזמן סקס
- הימנעות ממגע אינטימי בכלל
- חרדה ממגע אינטימי
נשים שמתעוררות בהן תגובות גועל בצמוד לעוררות מינית, חוות סבל לא פשוט. זהו מעבר שפעמים רבות הוא מטלטל אותן ממקום של התחלה של משהו נעים למקום שכל הגוף במצוקה אמיתית פיזית שלעיתים מלווה בתחושות בחילה וכיווץ ואף זעם שמודחק או מתפרץ על בן הזוג. זוהי יכולה להיות תגובת שקשרת אכזרית רגשית ופיזית שמתחילה בעוררות מינית קלה או אפילו ניסיון להגיע לשם ואז תחושה חזקה של גועל ברמה הפיזית שאליו מתלווים רגשות זעם כלפי בן הזוג, אשמה עצמית או גם וגם. בני הזוג מוצאים את עצמם אבודים מול המנגנון הזה שכל ניסיון להמשיך ולהתקרב רק מחריף את המצב. אז מה ניתן לעשות:
- לפנות לטיפול מיני רגשי כמה שיותר מוקדם כשזה עוד "קטן" כדי לא להגיע כבר לתחושות קיצוניות קשות עוד יותר
- להקשיב לתחושות האלה ולא לפעול בניגוד למה שמרגישים רק כי לא נעים מבן הזוג. דווקא להימנע ממגע בשלב הזה זה לגלות אחריות ואכפתיות מהקשר.
הטיפול בתגובות גועל כולל תהליך עדין של חקירה עצמית, הכרה בגבולות, והחזרת תחושת הבעלות על הגוף. במקרים בהם הגועל נובע מחוויות פוגעניות יש לעשות הערכה ולהבין איזה סוג טיפול מתאים יותר לעיבוד החוויות האלו בצורה מיטיבה. כמו בכל תגובה של הימנעות, לעיתים חשיפה איטית ומכבדת למה שמעורר גועל – אך בסביבה בטוחה – יכולה בהדרגה לשנות את הדפוסים המותנים ולהביא לפיתוח תגובה שונה. לסיכום גועל מיני הוא לא "בעיה" אלא סימן. הוא פתח דרכו הגוף מבקש הקשבה עמוקה, ריפוי ודיוק. במקום להילחם בו או להדחיק אותו, אפשר ללמוד להכיר אותו, להבין מה הוא מנסה להגן עליו – ולפתוח פתח לעונג שמתאפשר מתוך חופש, בחירה ואהבה.