האם זה בכלל אפשרי ליהנות מאהבה ותשוקה בזוגיות של הרבה שנים. הרבה מאוד שואלים אותי זה כסקסולוגית. אני חושבת שרב האנשים היום מאמינים שזה לא אפשרי. "תראי כמה בגידות יש? למה את חושבת שכולם בוגדים? אפילו אייל גולן הצדיק זאת כשהתראיין בטלוויזיה, עם הסטייק וכריך השוקולד. מצד שני אני מאמינה שיצא לכם לפגוש זוג אחד לפחות שזה נראה שלהם יש את זה. אז מה ה"סוד" שלהם, או לפחות חלק מהסוד.
שימו לב יש לי פה אמירה חדה:
ברגע שאתם חושבים שאתם מכירים את בני הזוג שלכם, סיכוי גבוה שזה הרגע בו אתם יכולים להפעיל את שעון העצר אחורה לסיום התשוקה בקשר שלכם.
כשאנחנו מחליטים שאנחנו מכירים מישהו אנחנו מונעים כל אפשרות מעצמינו להכיר אותו באמת. אני אתן דוגמא מקשר משמעותי אחר, למשל זה עם ההורים שלנו. מי מפה, אחד מהוריו או שניהם לא תייג אותו בתכונה חיובית או שלילית? אני מניחה שכולנו.
מכירים את זה שאמא ממשיכה להתייחס אלינו כאל ילדים קטנים שצריכים את ההכוונה והדאגה שלה למרות שאנחנו כבר די גדולים מכווינים ודואגים לאנשים אחרים בחיינו?
פעמים רבות, מסתבר שבת הזוג ה"יבשה" וחסרת חוש ההומור, עם אנשים אחרים צוחקת לא מעט ונתפסת כמעט פלרטטנית. זוגות רבים פונים לטיפול מיני זוגי בגלל חשק מיני נמוך ואובדן התשוקה בקשר.
ביום יום שלנו אנחנו כל הזמן מתייגים דברים: זה טוב/זה רע, זה בטוח/ זה מסוכן. אנחנו מכניסים דברים לקופסאות של תיוג כי זה גורם לנו להרגיש בטוחים, גורם לנו להרגיש שאנחנו יודעים.
יש משוואה שמתקיימת לנו בראש:
אני יודע ולכן אני צודק ולכן אני בטוח
הרצון להיות צודק הוא אולי הסם הכי ממכר ומסוכן שיש לבני האנוש, יותר מסוכר ויותר מהרואין.
רוצים לדבר על בגידות? בגידות פעמים רבות מתרחשות מתוך הצורך והגעגוע להרגיש את עצמינו באופן אחר מאיך שאנו ובני זוגינו "יודעים" אותנו בזוגיות, מאיך שבן/ת הזוג תופסים אותנו.
זה חלק גדול ואולי המרכזי מהריגוש והפיתוי.
פתאום מגיע מישהו או מישהי ומסתכלים עליי בצורה אחרת, מתייחסים אליי אחרת וזה עושה לי טוב. זה מזכיר לי חלקים בתוכי שהרבה זמן לא הרגשתי. אם אני אחזור לאייל גולן שכמובן אין לי קשר אליו, אני ממש לא מכירה את הסיפור האמיתי שלהם אבל אני מרשה לעצמי להשתמש בשיתוף הציבורי שלו המפורסם כדוגמא. אשתו היא לא רק סטייק. היא המון דברים. אולי הוא בחר לתייג אותה כ"סטייק". בשביל מישהו אחר היא יופי של כריך שוקולד גם.
כשאנחנו פתוחים להכיר בזה שאנחנו לא יודעים מי הם בני הזוג שלנו, אנחנו נשארים סקרנים לגלות מי הם, אנחנו פתוחים להכיר אותם ולהכיר את מי שאנחנו איתם. הסקרנות הזו היא הכרחית לתשוקה.
אני מזמינה אתכם למשחק מאתגר – נראה אתכם משחררים את ה"תפיסה שאתם יודעים" מי זה בן/ת הזוג שלכם. יש לכם אומץ? מה מפחיד בזה? מה יכול להיות שם יותר מפחיד מאובדן האהבה והתשוקה ומלהיות מחוברים למי שאנחנו באמת.
בואו נשחרר את הצורך לדעת כדי שנוכל להיפגש באמת.
אם זה נגע בכן/ם מוזמנים לשתף ויחד ניצור מציאות.
ברכות לכולם
0 תגובות
השאירו תגובה