הילד שלי נוגע בעצמו, האם זה נורמלי?

המחשבה על הילדים הקטנים שלנו נוגעים באיברי המין שלהם, יכולה לגרום לעיתים קרובות לנו המבוגרים, לאי נוחות. רק המילה "אוננות" יכולה לעורר בנו תחושות בושה ואשמה. הסיבה לכך היא כי אנחנו מקשרים אותה למיניות של מבוגרים, מה שממש לא קשור למה שילדיכם עושים. הילדים שלכם אינם מאבדים מהתמימות שלהם.
האם זו אוננות: זו לא אוננות כפי שאנחנו נוטים להתייחס אליה כמבוגרים. אין לה ייחוסים מיניים עבור הפעוט כפי שיש לאוננות בוגרת. זה למעשה גירוי עצמי שמופיע כתוצאה מסקרנות טבעית וגילוי מה ואיפה נעים לגעת ואז חזרה על זה. כזה פשוט. אין שם שום עניין של מחשבות או פעולות מיניות. אותה סקרנות קיימת אצל התינוק/ת כלפי כל איבר אחר בגוף שנגיש להם כמו האצבעות, כפות הרגליים וכו'. העניין הוא שמגע באיברי המין מייצר הרבה יותר עונג פיזי מאשר מגע בכף הרגל ולכן יש רצון לחזור עליו יותר.
בנות נוגעות ומחככות את איבר המין שלהם באותה מידה כמו בנים. לפעמים זה לוקח לבנות יותר זמן לגלות את החלקים האלה בגוף שלהן, היות ואין להן פין שמגיב באופן מידי בזקפה, רק ממלכת לשירותים או להתקלח. ילדות קטנות לרב מגלות את העונג שבאיברי המין שלהן מהתנדנדות בקצה כיסא עליו הן יושבות או מהתחככות על כרית בין הרגליים שלהן.
הורים יכולים לחוש מבוכה רבה כשהם רואים את הבת שלהם הפעוטה מתחככת על הספה והפנים שלה נהיות אדומות והיא קצרת נשימה באמצע של מפגש משפחתי בסלון. אפשר להבין את זה אבל זה לגמרי התנהגות נורמלית.
מאיזה גיל זה נורמלי: מחקרים מראים שזה מתחיל, תופתעו לדעת, עוד מהעוברות. סרטוני אולטראסאונד מראים באופן חד משמעי שהאיבר שהעוברים נוגעים בו הכי הרבה פעמים הוא איבר המין. אצל עוברים בנים רואים אפילו זקפות. מה שקורה שעם הלידה, האזור שהכי היה נעים להם לגעת בו הופך להיות לא נגיש להם רב היום בגלל החיתול ואם הוא כבר נגיש, תמיד יש שם מבוגר אחראי שפעמים רבות מתערב להם.

אם זו לא אוננות אז מה המטרה של זה:

לגירוי העצמי הזה יש כמה וכמה מטרות אפשריות
• סקרנות וגילוי עצמי
• עונג, יצור תחושות נעימות
• הרגעה עצמית – פעמים רבות נמצא פעוטות, ילדים קטנים שנוגעים בעצמם באופן שחוזר על עצמו כדרך להרגיע עצמם או לפני שינה, או במצבי מתח.
• התחברות לעצמי – יצירת מרחב פרטי שהוא ביני לבין עצמי ומאפשר לי הפוגה מגירויים חיצוניים.